RSS לפוסטים RSS לתגובות 2 פוסטים ו- 10 תגובות עד עתה

פתאום קם אדם..

.. ומחליט לסמוך על משתמשי Twitter שיקחו אותו הכי רחוק שאפשר.

פול סמית', עיתונאי בריטי עזב את ביתו בראשון למרץ ויצא למסע בן 30 יום, מטרת המסע - להגיע כמה שיותר רחוק באמצעות עזרת משתמשי טוויטר ואך ורק בעזרתם. הנקודה הרחוקה ביותר בעולם מביתו שבניו-קסטל בבריטניה היא ניו-זילנד ולשם הוא שואף להגיע.

תקוותו היא שמשתמשי טוויטר העוקבים אחרי חשבון הטוויטר שפתח במיוחד עבור מטרה זו יעזרו לו באמצעות טרמפים, טיסות, מעבורות, רכבות ומיטה חמה ללילות הקרים. בכספו הפרטי מותר לו להשתמש אך ורק בקניית אוכל ושתייה ועליו לקבל כל הצעה שתתקבל אלא אם התקבלה אחת אחרת ב-48 השעות הקרובות.

עד לרגע כתיבת פוסט זה הספיק פול לעבור באמסטרדם, פריס, זארבריקן, פרנקפרוט, ניו-יורק סיטי, פיטסבורג ושיקאגו בה הוא נמצא כרגע.

במשך המסע יאסוף פול תרומות למען הארגון Charity Water. ארגון בין לאומי ללא מטרות רווח שמטרתו לדאוג למים נקיים וראויים במדינות המתפתחות. ארגון זה זכה כבר לתמיכה רבה מקהילת טוויטר באירועי Twestival, פסטיבל בין-לאומי של קהילת טוויטר אשר התקיים במקביל ב-202 ערים שונות ברחבי העולם. במסגרת אירועי הפסטיבל גייס הארגון כ-250,000 דולר.

החוקים הבאים תקפים במשך 30 ימי המסע של פול:

  • מותר לו לקבל הצעות אך ורק ממשתמשים העוקבים אחריו בטוויטר ולא משום צד שלישי המנסה לעזור בעקיפין דרך אחד המשתמשים.
  • אסור לו לתכנן את המשך המסע יותר מ-3 ימים קדימה, כל הצעה חייבת להתקבל ב-72 השעות שלפני המימוש.
  • בכספו הפרטי מותר לו להשתמש אך ורק לקניית אוכל ושתייה.
  • עליו לקבל כל הצעה שתתקבל אלא אם התקבלה הצעה נוספת תוך 48 שעות, במקרה בו קיימות מספר הצעות שונות זכותו לבחור באחת מהן.
  • אסור לו להשאר באותו מקום יותר מ 48 שעות, במידה וקורה מצב כזה בו אין באפשרותו לעזוב מקום מסויים במשך 48 שעות המסע מסתיים והוא חוזר הביתה.

חוויות מעבודה בחווה לגידול קנאביס

הרמון לאון, עיתונאי וקומיקאי אמריקאי זכה להגשים חלום של הרבה מאיתנו, לעבוד בחווה לגידול קנאביס.

הרמון נשלח לעבוד בחווה במחוז מנדוקינו אשר נמצאת צפונית לסן-פרנסיסקו במדינת קליפורניה, מחוז זה נחשב למתירני מאד בכל הנוגע לשימוש או החזקת מריחואנה. בשנת 2000 הצביע רוב של 58% מהמצביעים בעד דיקרימינזציה של הקנאביס, דבר שהפך את המחוז למחוז הראשון בארה"ב בו החזקה או שימוש במריחואנה נחשבים לעבירות בעלות החומרה הנמוכה ביותר.

הרמון מספר שהמציאות לא תמיד ורודה כמו הפנטזיה ומנפץ כמה מיתוסים הקיימים אצל כולנו בנוגע לעבודה בחווה המלאה בכל טוב הכולל זני קנאביס בעלי שמות כמו Trainwreck ו-Purple Indigo.

לפניכם כמה אמיתות ובדיות בהקשר לעבודה בגן עדן שכזה:

יש המון גראס בחווה - אמת: קילוגרמים על קילוגרמים של ענפי מריחואנה טריים מזנים שונים בעלי שמות אקזוטיים.

המשטרה המקומית תמיד מחכה לפשוט על חוות קנאביס - בולישט: במחוז מנדוקינו המשטרה לא מפריעה לגידול הקנאביס. אם הם היו פושטים על כל החוות הכלכלה המקומית היתה מתמוטטת. מה שכן מדאיג אותם הוא מקרי השוד, כנופיות מלוס אנג'לס מרבות להגיע למחוז זה, כשהן חמושות בנשק, במטרה לשדוד את החוות.

קל למצוא עבודה בחוות גידול בסן-פרנסיסקו - בולשיט: הרמון היה אמור להתחיל לעבוד בחווה אחת וקיבל לילה לפני מייל שמספר על פשיטה של ה DEA בה נלקחו כל הצמחים. בפעמים אחרות בעלי החוות היו מאד הזויים וכשדיבר איתם על זמן הגעה ענו דברים כמו "אה, בן אדם? דיברנו על היום?!"

כיף לגזום קנאביס - בולשיט: גזימת מריחואנה הינה העבודה הסזיפית ביותר שניתן לדמיין. כל היום אתה נמצא במצב בו אתה מוריד ענפים לתוך שקית זבל עם מספריים וכפפות גומי. הרמון בטוח שאם כל העניין היה חוקי לגמרי השכר לגוזם היה 7.50 דולר לשעה ולא השכר הנוכחי שהוא 100 דולר על כל פאונד (כמעט חצי קילו) מריחואנה שהם גוזמים.

עובדי החווה מתים על מריחואנה - אמת: אין מצב אידאלי מזה לחובבי העשב הנפלא הזה. הם יכולים לגזום ולעשן מריחואנה בו-זמנית! ולא רק זה אלא שהם עושים זאת תוך כדי האזנה למוסיקה היפית על מריחואנה והשיחות במקום סובבות אך ורק סביב עשב הפלא!

אין פחד בלעבוד בחוות גידול באיזור בו המשטרה המקומית מתירה זאת - בולשיט: תחושות פחד מלוות אותך כל הזמן, הפחד מלהשדד על-ידי הכנופיות החמושות כשאתה באמצע שום מקום או מפשיטה של ה DEA אשר עלולה להגמר בהגשת כתבי אישום נגד כל עובדי החווה.